כבר דיברתי כאן פעם או פעמיים על תחום קידום האתרים בכלל ועל קידום בלוגים באופן ספציפי. הפעם, אני רוצה להדגים טכניקת "כובע לבן" (כלומר: לגיטימית, אתית).
בתור התחלה, לכו לאלבום ה-flickr של אהוד קינן. תמצאו את התמונה שכותרתה Shooky's tahini drawer. זוהי תמונה שאהוד צילם בביתי, שמציגה את אוסף קופסאות הטחינה הריקות שלי.
למה אוסף קופסאות טחינה? אתם יודעים… אוספים, זה מה שהולך עכשיו. אם תראו את כתבות האוספים של חברנו מישל דור (כמו הכתבה על יו"ר אגודת אספני האצבעונים בישראל) אז תבינו שאספנות ואוספים הם עניין רציני. מאד רציני.
מתחת לתמונה של אוסף הטחינה (יש שם לפחות 15 סוגים של מוצרי טחינה גולמית, למקרה ששאלתם את עצמכם) נתן אהוד קישור ל-The Hummus Blog הגירסה האגלית לבלוג החומוס (ששייך לי ולאחי הצעיר טל).
הוא הוסיף גם ציטוט אותנטי מפי: "הפליקר של אהוד הוא המכה של ה-Web 2.0".
עכשיו, יכולתי לומר שמה שאני עושה כאן זה Web2SEO. אבל זה היה הופך אותי לפלצן ושרלטן. אני יכול סתם לא להסביר מה אני עושה כאן, אבל אני מאמין בלשתף.
אז מה אני עושה?
"תפרתי" זה לזה שורה של אתרים – הבלוג הזה, והבלוג ההזוי שפתחתי בקפהTM, והפליקר של אהוד, ובלוג החומוס העברי והאנגלי. יצרתי קונסטלציה שמנועי חיפוש יוכלו לזהות. אם היה לי כוח הייתי יוצר תרשים שמתאר את הטיפוגרפיה של הקישורים, ואז זה היה ברור יותר (אולי יהיה מישהו שיתנדב לעשות את זה, לצטט מהפוסט הזה ולקשר לכאן).
זה דומה קצת למשחק החמישה דברים ש: קבוצה של אתרים מתחילה לקשר בינה לבין עצמה; לכל הלינקים יש משקל וכל האתרים המעורבים מרוויחים מעניין; אבל הכי מרוויחים אלו שבקצוות.
מרוויחים עוד יותר האתרים אליהם יגיעו אחר-כך אנשים באמצעות חיפוש בגוגל.
