לא יודע מה אתכם – לי נמאס לגמרי מהצביעות של יום השואה.
בכל שנה העסק הזה חוזר על עצמו ונעשה מעליב יותר. עשרות אירועים מתקיימים ברחבי הארץ לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה. פוליטיקאים מנגבים דמעה ומשחררים איומים נגד אחמדינג'ד. הרמטכ"ל מבקר ניצולי שואה מול המצלמות, במסגרת פרויקט יחצ"ני בשם פרח לניצול. צה"ל מקיים אירועי הצדעה לניצולי השואה, שמסוקרים בהרחבה בעיתונות.
אבל בזמן שמבשרים לנו שהממשלה תבחן אפשרות לתת הנחות בחשבון החשמל לניצולי שואה מסתבר שמה שקורה בפועל הוא שמנתקים ניצולי שואה מהחשמל בגלל שלא היה להם כסף לשלם. מתוך דאגה כנה לניצולי, אנשים מטעם ממשלת ישראל עדיין מנסים לסחוט עוד כסף מהגרמנים, ובינתיים המדינה מתנערת מניצולי השואה ומניחה לעמותות לטפל בהם, כל אימת שאפשר.
ניצולי שואה רבים לא מודעים להטבות שכבר יש להם, כך מבשרות לנו ידיעות קטנטנות בעיתונות. במקביל, מסתבר שפקידי המדינה משפילים ניצולים שרוצים לממש את זכויותיהם ובחלקם לא מכירים.
מבטיחים הנחה בתרופות לניצולי שואה בזמן שמשרד האוצר שולל דמי הבראה מניצולים. בשולי החדשות אפשר לקרוא על ליאון איווניר, ניצול שואה בן 78, שנאלץ ללכת לבג"צ נגד המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל קצבה. או על ניצולת השואה גאולה בויטלר שתובעת את קופת חולים הכללית בטענה שהיא מסתירה כספים שמיועדים לניצולים. מה פלא שניצולי שואה שיכולים מעדיפים לחיות בקנדה.
אז כן, יש דבר גרוע מאושוויץ והוא לשרוד את אושוויץ ואז להזדקן בחרפה במדינת ישראל. אם עושק גר, יתום ואלמנה הוא כבר ספורט לאומי אצלנו, אז ההתעללות בניצולי שואה היא ספורט אתגרי. בית המקדש השני חרב על פחות מזה.
