אני לא אזמין שוב פרחים מ-ZER4U וגם לא הוריי, וסביר להניח שגם חברים ומכרים שלנו ששמעו את הסיפור. תקראו ותחליטו בעצמכם.
לפני כחודש סיפרתי כאן על האופן המביש שבו חברת הביטוח AIG נטפלה לאמא שלי, בניסיון נואל ומטופש להפוך אותה ללקוחה נגד רצונה. על הטיפול הצולע של הנהלת AIG בעניין עוד ארחיב, אבל לפני כן אני נאלץ להקדיש פוסט לאחד מספיחי הפרשה: התנהלותה הבעייתית של חברת ZER4U.
ZER4U. כבר לא מזמין מהם.
ZER4U, נזכיר, היא זו שזיהתה את אמא שלי כ"הזדמנות עסקית" ושידכה בינה לבין AIG. לטענת עורך דינה זה נעשה בלי לעבור על החוק (גם זה טעון בדיקה), אבל עזבו את החוק – מה לגבי להיות בני אדם? ומי רוצה בכלל להתעסק עם חברה שיכולה לצאת ממנה כזו עגמת נפש?
כן, אני כועס כי הציקו לאמא שלי, אבל אני גם נגעל ממה שנחשף כאן – אמנות המכירה האגרסיבית לפנסיונרים וקשישים, בפעולה. אז AIG היא חברה דוחה, אבל גם ZER4U היא כנראה כבר לא החברה החמודה שהייתה פעם.
נדמה לי שהייתי העיתונאי הראשון, או לפחות אחד הראשונים, שכתבו על אתר משלוחי הפרחים ZER4U כשעלה לרשת בתחילת שנות ה-2000. חיבבתי אותו מהרגע הראשון, פרגנתי לו, השתמשתי בשירותיו ואף עודדתי אנשים נוספים לעשות זאת.
ZER4U מעולם לא היה זול, אמנם, אבל ידעת מה אתה מקבל. הזרים היו יפים, השירות היה אדיב. לא היו פאשלות. אלו, אני מניח, הסיבות לכך שהאתר הפך לרשת מצליחה, עם חנויות בכל הארץ, ושגם אני המשכתי להשתמש בשירותיו מדי פעם.
זה לא יקרה יותר.
ולמה אני בעצם מספר לכם את זה? קודם כל, כי "חומר החיטוי הטוב ביותר הוא אור השמש" ואולי גם אמא שלכם מזמינה פרחים מ-ZER4U ותקבל יום אחד טלפונים מפחידים מ-AIG. וגם, כי עוד לא איבדתי את התקווה שבכירים בחברות ישראליות יבינו שחזירות היא לא מודל עסקי, ושהנזק הפוטנציאלי לא מצדיק התנהלות מהסוג שתואר כאן שיכולה לחזור אליהם כבומרנג.
באותו עניין: אבא שלי בבלוג שלו. יש גם סיפור פיקנטי עם רני רהב.
