שוקי גלילי SRבדרך-כלל אני לא מנצל את האתר הזה כדי לפרסומות, אבל אני מרשה לעצמי לחרוג ממנהגי כי מדובר במקרה מיוחד.נירמו, החציל והאגדה, הוציא סופסוף את ספר הקומיקס שלו. יש הרבה סיבות טובות להוציא 60 ש"ח על "צלילי המוסאקה". ראשית, כי גם נירמו צריך לחיות ממשהו. שנית, כי חשוב לעודד יוצרים בכלל ויוצרי קומיקס מוכשרים בפרט. שלישית […]
קוראים לו נירמו, והוא לימד אותי את כל מה שאני יודע על חצילים (פלוס-מינוס). ומי שכבר ביקר כאן בעבר, בוודאי לא מקל בזה ראש. אבל נירמו, מלבד היותו האינספקטור קלוזו של עולם החצילים, השושנה דמארי (טוב, הדורית ראובני) של עולם הקומיקס והקריקטורות הישראלי, כותב מחונן וסגנית מלכת המים של כפר וורבורג (ככה הוא טוען לפחות, […]
את ליל אמש, חלקו הגדול בכל אופן, ביליתי בהאנגר 11, משהו שאני לא בדיוק נוהג לעשות לעיתים קרובות. בהאנגר הופיעו ארבע להקות שעושות "מוזיקה צוענית", מה שהתברר בדיעבד כז'אנר מוזיקלי קצת יותר מגוון ממה שהחברה שלי, יוזמת הבילוי, חשבה. ההופעה הראשונה הייתה של להקה רוסית שעשתה מין פולק-רוק די רועש, עם יסודות צועניים, ושרק כשסיימה לנגן […]
כן, מה לעשות, גם אני הייתי שם. רציתי לכתוב ביקורת ל"צעד קטן" סרטו של גיא מאירסון, אבל החברה גלבפיש הקדימה אותי, וגם חסכה ממני את רוב העבודה. עוד דברים מלומדים ומתובלים אמר כאן החבר שמשון. אבל יש בכל זאת כמה מילים שרציתי להוסיף, ככה מנקודת מבט שאינה שמשונית או גלבפישית, ברשותכם.נתחיל בזה: כבר הרבה זמן לא […]
בקייטנת החיים הטובים של משה היינמן, לקחו אותנו בכל שישי לסרט בקולנוע גת בגבעתיים (לפחות אני חושב שקראו לו גת). לימים אדע שהסרטים שראינו הם קלאסיקות. באותם ימים הם היו פשוט הסרטים של יום שישי בקייטנה, עם רון בלב וארטיק מישמיש ביד (אולי היו עוד טעמים אבל אני זוכר את הכתום). ים של ילדים בקולנוע. […]
אפילו לא מסקרנות הגעתי אמש לערוץ תכלת. זו הייתה תוצאה של זפזופ אקראי לגמרי, ומה שגרם לי לעצור היה הצליל של הגיטרה – במקרה זה של יצחק פוקס. רוקר-רך, עם קול רך ומבט רך. גיטרה טובה היא גיטרה טובה, ולא משנה שהאיש שמחזיק בה נראה קצת אחרת, עם זקן ופאות והכל. מבחינתי, זה גם בסדר […]
