שוקי גלילי SRכבדים מהמנגל? זקוקים לחילוץ עצמות? רוצים לחיות במדינה שעוזרת לקשישים ניצולי שואה ולא לבעלי בנקים וקרטליסטים? יש! תרשמו: יום שישי (מחר), 12:30 בגינת דרויאנוב בפלורנטין (המחוגה פינת אליפלט)ואם אתם לא צעדנים, 13:30 ברוטשילד פינת הרצל (שם תסתיים הצעדה ויתחיל הפנינג). וכשתחזרו תיכנסו לערוץ חברה החדש של יאיר טרצ'יצקי.
ביום שישי הקרוב (מחרתיים), אשתתף בצעדת ה-1 במאי שתתקיים בתל-אביב (יש גם אירוע בירושלים). אני לא קומוניסט ואפילו לא סוציאליסט, ובכל זאת אני מגיע לאירועי ה-1 במאי מזה מספר שנים. אין התנגשות בין מה שאני מאמין בו לבין המסרים שמלווים את האירועים האלה, להפך. אני חושב שלהיות שם זו לא רק חובה של מי שיודע […]
וועדת הכספים של הכנסת מיתנה את הח"כים דב חנין (חד"ש) ואלכס מילר (ישראל ביתנו) ללוות את המשא ומתן בין עובדי סגל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה לבין הנהלת המוסד (ynet). בינתיים, ערן בן-ימיני והרב מיכאל מלכיאור הודיעו פומבית על תמיכה בשובתים (עבודה שחורה). תוכלו להמשיך לעקוב בבלוג של השובתים (שכרגע מופיע במקום ה-10 בגוגל כשמחפשים האוניברסיטה […]
נתחיל מהסוף, ונסתכל על חצי הכוס המלאה: מה שיקרה לכלכלת ישראל בשנים הבאות יושפע, לפני הכל, ממה שיעשו באיחוד האירופאי ובארה"ב. בשני השווקים החשובים ביותר שלנו, ישנה היום מדיניות כלכלית מרחיבה (כלומר, מגדילים הוצאות במקום לקצץ). כמו במשבר הקודם, ההתאוששות שם תאושש קצת גם אותנו. מצד שני, גם הפעם – לא כולנו נתאושש. זאת משום […]
הסיפור המלא: בבלוג סגל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה. ההסבר הקצר, לחסרי סבלנות: האוניברסיטה הפתוחה מעסיקה מנחים ומרכזי קורסים בתנאים מקפחים, הכוללים בין השאר את השיטה הבזויה של פיטורים כל סמסטר והעסקה מחדש בסמסטר הבא – כמו עובדי קבלן. במהלך השנה האחרונה התארגנו עובדי סגל ההוראה במטרה לפתוח במשא-ומתן לשיפור תנאיהם. כישלון המו"מ הוביל לשביתה הנוכחית. […]
ישנו הויכוח הפוליטי שקשור לבילעין, שכבודו במקומו מונח. יש לי דעה גם בקשר אליו אבל היא לא הנושא של הפוסט הזה. קשה להתווכח על כך שמצב שבו אדם לא חמוש נהרג מירי של חייל צה"ל, חייב להיחקר. מוקדם יותר היום התקיימה בתל-אביב הפגנה במחאה על הריגת בסאם איברהים אבו רחמה, צעיר בן 30, במהלך הפגנה […]
מלחמת 90 הדקותאיתי מאירסון, הוצאת ידיעות אחרונות בחישוב זריז, "מלחמת 90 הדקות" נח על שולחני כשלושה חודשים. כלומר, שלושה חודשים מאז סיימתי לקרוא אותו. ארבעה, אני חושב, מאז שאיתי (מאירסון, עיר לכולנו) הגיש לי אותו, והודה בגילוי לב שזה בסדר אם לא אוהב אותו. "חלק מהאנשים חושבים שהוא מרגיז, אפילו מעליב", אמר במבוכה. ובאמת, קשה […]
