שוקי גלילי SRאחרי הדיווחים בנושא פירוק מפלגת העבודה, אני עוקב בעניין מסויים – אם כי קשה לי לומר שבצער רב. מה לעשות שזקנת המפלגה המפוארת הזו מביישת את נעוריה, והיא הפכה למפלגה כושלת ומושחתת. זה בלי להזכיר את העובדה שהמפלגה הזו מונהגת כיום על-ידי איש שיש לגביו קונסנזוס רחב אחד: אף אחד בעשור האחרון לא גרם יותר נזק ממנו […]
תחשבו על תקציב המדינה: 300 מיליארד שקלים. כסף שאמור להיות מושקע במדינה, כלומר בנו – בחינוך, בביטחון, בבריאות, בכבישים, ובכל דבר שאיננו יכולים לממן בכוחות עצמו (כולל סעד, למשל), כי אחרת מה פתאום שהמדינה תקח מאיתנו מסים? ישראל היא מדינה עם יומרות. היא מתיימרת להיות דמוקרטיה ליברלית, שמכבדת את חופש הפרט ואת זכות הקניין. ההצדקה […]
יותר תאונות דרכים? לא, ספין פוליטי. בפרפרזה למילות שירו הידוע של שלום חנוך, אני חייב לומר שהמתקפה התקשורתית בתחום תאונות הדרכים נראית כמו תאונה אחת גדולה. למדינה. סטטיסטית, לפחות, אין שום חדש.בשבעת החודשים הראשונים של השנה נהרגו בתאונות דרכים 217 אנשים. וכמה נהרגו בשבעת החודשים הראשונים של 2006? נהרגו 217 אנשים. מדהים. כל הנתונים נמצאים […]
1אני רחוק מפרופ' הלל וייס אידיאולוגית ואולי גם תרבותית. באופן כללי יותר הוא, כמו שאומרים, לא ממש כוס התה שלי ולא הייתי צריך לחכות עד ההתנפלות שלו על מח"ט חברון כדי להגיע למסקנה הזו. המקרה המדובר, רק חיזק את התרשמותי הקודמת. מצד שני, חלק מהתגובות לאירוע הזה רוויות בכל-כך צביעות, צרות מוח ורשעות, שכבר לא בטוח […]
פעם בשנה, מחליטה פקידות האוצר על חלוקת ההכנסה הלאומית. קוראים לזה "הצעת תקציב המדינה", והיא כוללת בין השאר אתנן פוליטי שמכונה חוק ההסדרים. חוק ההסדרים בעצם מחליק מתחת לשולחן את ה"בקשיש" לכוחות הפוליטיים השונים שיושבים סביב שולחן הממשלה. במילים אחרות: קבוצה של כלכלנים ממשרד-האוצר משחקת אלוהים: מי יחיה ומי ימות, מי לשבת ומי לחסד, מי […]
המון אנשים בישראל מדברים בשנים האחרונות על ייאוש, על אדישות, על חוסר הסולידריות ועל היעדר נכונות מצד אנשים לפעול למען הדברים בהם הם מאמינים. ובכל זאת, מדי פעם ישנם בודדים וקבוצות שפועלים למען מטרות אזרחיות וחברתיות חשובות, בשטח וברשת. בשבועות האחרונים נשלחו אליי לינקים לכמה אתרים חדשים שקשורים לפעילויות כאלה. נראה כאילו ישנם ניצני התעוררות ברשת, […]
בצל פרשת קצב המאוסה, התעלמה התקשורת כמעט לגמרי מהמינוי השערורייתי של חיים רמון, אדם שהורשע בעבירת מין, לתפקיד ממלא מקום ראש-הממשלה. ההרשעה של רמון, בין ש"יש עמה קלון" או אין – היא אות קלון לאיש ולמערכת הפוליטית בישראל. אפשר היה לצפות, לכל הפחות, לאיזו תקופת צינון של כמה שנים לפני שיקבל תפקיד בממשלה – שלא לדבר […]
