ארכיון קטגוריה: פוליטיקה

עוד בעניין מירי רגב (דוברת צה"ל)

אחרי שקראתי שוב את הטור שלה מאתמול (התייחסתי כאן), ממש קשה לי להימנע ממחשבה על כך שכנראה כתב אותו ילד בן 19, אולי קצת יותר. באמת, כתוב יפה – אפילו בהומור. אולי הומור פנימי. בעיקר לקראת הסוף:"…על כבודי אני מוחלת, אך לא על כבודם וכבודן של חיילי וחיילות חטיבת דובר צה"ל. מיטב הנוער, חלקם ילידי […]

לבנון: דיון מוסרי במושגים

נדמה לי שהמלחמה שמתנהלת בלבנון, ומעל ראשם של תושבי הצפון, מעמידה רבים מאתנו במצב מאד מבולבל. ההתנגשות בין ערכים, מטרות ואינטרסים – אישיים ולאומיים – מקשה על הרבה אנשים לבצע את ההפרדה החשובה בין הנושאים שעומדים כאן על הפרק. להפריד ולהבחין במושגים ובנפשות הפועלות, כדי לגבש עמדה מוסרית לגבי כל אחד מהם. אתם מוזמנים לנסות לעשות […]

דוברת צה"ל: פדיחה

בטור שפורסם היום ב-ynet משתלחת מירי רגב, דוברת צה"ל, ברוני אלוני-סדובניק, שקטלה בתחילת השבוע את צה"ל ואת הדוברת בטור מודיעין כושל, הסברה עילגת. הטור של רגב מנוסח בכישרון יחסי – עד כדי כך שנראה שאחד מחיילי החובה של דובר צה"ל ערך אותו בשבילה (הייתי רוצה לחשוב שטעם הבוסר של הטקסט הזה הוא משום שניסח אותו אדם […]

מקווץ' ועד נאחס: סדר חדש במזה"ת

ח"כ אביגדור ליברמן הדגים הבוקר את איכויותיו היידישאיות כשהמליץ לעשות קווץ' מאסד. אני מוצא שזה כיוון מחשבה עם הרבה פוטנציאל – אולי אפילו עם פוטנציאל לשינוי אמיתי שייצור סדר חדש במזרח-התיכון. קווץ' לאסד זו התחלה טובה. אני חושב שטוב תעשה הממשלה, או אפילו מליאת הכנסת, אם תעמיד להצבעה את הרעיון להביא את הנאחס לאחמדיניג'אד עם […]

מי מפחד מהזאב הרע

קראתי את הבוקר את רשימתה של ריקי, מה יש לדאוג באמת, והדברים שאני כותב כאן הם קצת תשובה למה שאמרה. לא תשובה אישית לדאגות הספציפיות של ריקי, או של אף אדם מסויים, והמטרה – אני מדגיש כבר עכשיו – היא לא להתנצח עם אף אחד. אני מכבד את חרדותיו של הזולת כשם שאני מצפה מהזולת […]

האמת על לבנון

הערב, בשעה שבע בערב בקירוב (שעון ישראל), התפוצצה ישיבת הליגה הערבית והסתיימה ללא החלטות. מצרים, סעודיה וירדן, ניסו לשכנע שעל הליגה לגנות את החיזבאללה (בנוזף, כמובן, לגינוי ישראל). תימן וסוריה הטילו ווטו. הן חשבו שצריך לגנות אך ורק את ישראל. העניינים התלהטו, הגיע לצעקות, והפגישה הסתיימה. *** תימן היא ה"איראן" של הליגה – מדינה מוסלמית […]

משהו על מצעד הגאווה

לא רק המוזות, אלא גם אני, נוטה קצת להשתתק כשתותחים רועמים – לא מתוך כבוד לארטילריה אלא בגלל כאב הראש (זו לא מליצה, באמת כואב לי הראש, גם אם זה לא באמת באמת בגלל התותחים). בכל אופן, יש חוב קטן שאני נדרש לסלק. אני מדבר על מצעד הגאווה ועל הכרוז המטונף שהופץ בירושלים באמצע השבוע […]