לא הרבה אנשים מבינים מהו חוק הווד"לים ומה הבעיה איתו, ולי בוודאי אין יומרות להיות מומחה. ובכל זאת, כמה מילות הסבר ונקודות למחשבה.
מבקרים מהצד האחד (רובם, אך לא כולם, טוקבקיסטים מטעם), כועסים על ההתנגדות של נציגות מאהלי המחאה לחוק הוד"לים המפורסם ולהקמת "צוות ההידברות" של טרכטנברג. המבקרים מהצד השני אומרים שמטרתו של ביבי היא לא לפתור את מצוקת הדיור אלא לעקר מתוכן את מחאת הדיור. אבל מה זה בעצם חוק הוד"לים?
חוק הוד"לים הוא יוזמה של ביבי נתניהו שנועדה, באופן רשמי לפחות, להקל על מצוקת הדיור בישראל. האמצעי שנבחר, הוא ליצור מסלולים עוקפים לבירוקרטיה הנדל"נית ולאשר במהירות הבזק בנייה של עשרות אלפי דירות חדשות. כדי לתמרץ קבלנים ויזמי נדל"ן לקחת חלק, יאפשרו להם לקבל את האדמות בחינם. כך, באמצעות הגדלה מהירה של ההיצע, ירדו מחירי הדירות.
זה נשמע מצוין, רק שיש כמה דברים שביבי שכח לספר לכם:
א. החוק יאפשר ליזמי נדל"ן גדולים לקבל בקלות ובמהירות אדמות למטרות בנייה למגורים – למרבה הצער, מרגע שיקבלו את האדמות אין שום דרך להבטיח שאכן יבנו, וכלל לא בטוח שיהיה להם אינטרס לבנות. כבר היום, ישנן כבר בידי יזמים אדמות המיועדות לבניית 160 אלף דירות, שעומדות שוממות, חלקן במשך שנים. נתניהו מודע לכך, והתעקשותו שלא ליצור אמצעי בקרה בתוך החוק חשודה. מעשית, הוא הולך לתת במתנה הרבה אדמה, בלי שום "יתנו יקבלו" וכו'.
ב. בישראל ישנן 140 אלף דירות ריקות ובתים נטושים. זוהי העתודה הראשונה והחשובה ביותר של דיור זמין שיש לפנות אליה בשעה הזו – אפשר, בקלות יחסית, לגרום לאכלוס של חלק מהדירות באמצעות תמריצים או מיסוי. מספיק שרבע או שליש מהדירות יאוכלסו כדי להפוך את תמונת ההיצע והביקוש. וזה יקרה מהר, כי קל יותר לשפץ מאשר לבנות.
ג. בנייה נמרצת יכולה אולי לסייע לפתור את מצוקת הדיור, אבל באותה הזדמנות להחמיר מצוקות אחרות. למשל, מצוקת גני הילדים הפרטיים, שמשותפת להורים ולגננות באזורים רבים בארץ, והגורם העיקרי לה היא בנייה נמרצת מדי, ללא תכנון, ללא הקצאת תשתיות ובניית שירותים מתאימים. חוק הוד"לים הולך לשחזר טעויות דומות שנעשו בעבר, שהיום גורמות, לדוגמא, לכך שאין די גני ילדים בלוד או שבעלות גנים פרטיים בבאר-שבע צריכות להגן על עצמן בבית משפט (ראו הלינק בתחילת הסעיף) מפני שכנים זועמים.
גני הילדים והחינוך בכלל הם רק דוגמא – מדובר גם על שירותי שיטור, כיבוי אש, בריאות, תחבורה, מקומות עבודה וכו'. הבנייה הלא מתוכננת גם מזיקה יותר לסביבה, לא כוללת שיתוף של הציבור כדי להבין את צרכיו, ויוצרת שלל בעיית ש"יבשלו" את משברי הדיור הבאים.
בקיצור: בתיקונים מתאימים חוק הוד"לים יכול היה אולי להיות חלק מפתרון רחב יותר שישפר את מצב הדיור. העובדה שנתניהו דילג על פתרונות זמינים ויעילים יותר מעידה או על חוסר תום הלב שלו או על מידת דבקות דתית ממש באידיאולוגיה הכלכלית הקיצונית שהוא מייצג. לא צריך להפוך לקומוניסטים כדי לפתור את משבר הדיור, אבל בטוח שהיצמדות לניאו-ליברליזם מסוג שכבר הולך ונעלם בארצות אחרות, לא משרתת את המצב.
חוץ מזה, שבבנק ישראל אומרים ש-2/3 מעליית מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות הם תוצאה של שער הריבית הנמוך, וזה אומר שהצעד האפקטיבי ביותר הוא הטלת מיסוי גבוה על משקיעי חוץ בנדל"ן (מניעת "כסף חם" ופעילות ספקולנטית) יחד עם הגדלה של מיסוי ההון בכלל – אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.
