מעט אנשי תקשורת בכירים בישראל של היום הם אנשים הגונים ו/או מרחיקי ראות מספיק כדי לכתוב טור כמו זה של אטילה שומפלבי.
"ביבי והפליטות" הוא טור חד ופשוט של שומפלבי העוסק באחריות של ראש-הממשלה בנימין נתניהו לגל השנאה ששוטף את ישראל.
שומפלבי מדבר בעיקר על שנאת הזרים והערבים, אבל נדמה לי שאפשר בשקט להכניס לרשימה גם את החרדים, ובוודאי קבוצות נוספות. שומפלבי מדבר על האחריות הנובעת ממחדליו של ביבי, מהעלמות העין ומהשתיקות. אני הייתי מוסיף נקודה למחשבה: עם כל מעשי האלימות, ההפגנות וההסתה של השבועות האחרונים, נגד ערבים, פליטים, עובדים זרים, חרדים, עובדי שירותי הכבאות. יכול להיות ששכחנו משהו? רגע… זה שם איפשהו… יכול להיות משהו שקשור ל… שריפה בכרמל?
כי באמת, העיתוי הזה שבו החברה הישראלית נקרעת פתאום לגזרים הוא נוח מדי, פשוט מדי, במיוחד כאשר בראש הממשלה עומד אדם שעשה קריירה מטקטיקות של הפרד ומשול, מליבוי פלגנות ואיבה ומזריעת ויכוח ומחלוקת.
יש לפחות 300 מיליון סיבות טובות להטמיע את הסרטון הזה גם בבלוג שלכם.
בשבוע שעבר הגבתי כאן על קמפיין ה"מיליון סיבות טובות" של בנק לאומי בפוסט 300 מיליון סיבות טובות. אם אתם רוצים לקרוא את הסיפור המלא, תוכלו לעשות את זה בפוסט הארוך והמנומק בעבודה שחורה. וישנו גם הפוסט הזה ב"תודעה כוזבת" שמקשר לפוסטים נוספים בבלוגים נוספים.
אף אחד מאתנו, ככל שאני יודע, לא קשור לסרטון שלפניכם, שאני מקווה שיקבל הרבה יותר צפיות מסרטוני הקמפיין המקורי. מזדהים עם המסר? שימו אותו גם אתם, בבלוג שלכם.
מה תעשה אם הומו יתחיל עם אחיך?
מה תעשה אם פרמדיק רוסי ינשים את אבא שלך?
מה תעשה אם אתיופי יתרום דם לאמא שלך?
מה תעשה אם תאילנדי יגדל לך פירות?
מה תעשה אם פרסי ייכנס לבית הנשיא?
מה תעשה אם סיני יתפור לך בגדים?
מה תעשה אם חרדי יחתן אותך?
מה תעשה אם גרמני ייצר לך אוטו?
מה תעשה אם תימני יכין לך ג'חנון?
מה תעשה אם סודני יתרום לך כלייה?
מה תעשה אם רופא רומני יבדוק לך את הפרוסטטה?
מה תעשה אם ערבי (נוצרי) יכין לך חומוס?
מה תעשה אם עיראקית תטפל בתיק שלך בביטוח לאומי?
מה תעשה אם טורקי יכבה לך שריפה?
אני מבין יפה מאד מדוע אתה דורש הפרדת הדת מהמדינה. אתה רוצה שדת ישראל תחזור להיות גורם עצמאי אשר השלטון המדיני יצטרך להתמודד עמו, ולכן אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת מהמדינה. אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה…
דוד בן גוריון לישיעהו ליבוביץ', כפי שצוטט על-ידי האחרון ("אמונה היסטוריה ערכים", אקדמון 1982, עמ' 118)
ראיתי אתמול בטלוויזיה את השר אטיאס מש"ס וח"כ רותם מישראל ביתנו, מדברים על חוק הגיור הצבאי, וכיאה לאזרח במדינה יהודית ודמוקרטית התביישתי פעמיים – כדמוקרט וכיהודי.
כמי שמאמין בדמוקרטיה (במובנה הרחב – לא רק כשיטה להחלפת השלטון באמצעות בחירות, אלא קצת יותר מזה) אני חושב שהפרדת הדת מהמדינה היא קודם כל זכותה של הדת וחובתה של המדינה. לא נכון ולא ראוי שהמדינה תכריע בשאלות הלכתיות או תמנה אנשי דת, בדיוק כפי שלא נכון ולא ראוי שאנשי הדת יכתיבו למדינה מה לעשות. כל תשובה לשאלה מי ישלוט במי, איננה דמוקרטית בהגדרתה.
מדוע הדת לא צריכה לשלוט במדינה – לזה אני לא טורח אפילו להיכנס. לדעתי, דווקא הצד השני לא מקבל תשומת לב ראויה.
המדינה יכולה לתמוך בחיי הדת והרוח, המחשבה והאמנות – אבל אסור לה לנהל אותם, להתערב בהם או לנסות להשפיע עליהם. כאשר המדינה תוחבת את אפה לתחומים האלה, סופה שהיא אומרת למשורר מה לכתוב ולאיש הדת מה לפסוק, ואז מתקבל משטר שכבר לא יכול להיקרא דמוקרטיה. קרא עוד »
אני מצטרף להצעה הזו בכל לב, ויש לכך בערך 300 מיליון סיבות טובות שאני יכול לחשוב עליהן (הקישור הוא לידיעה על מחאת ניצולי שואה נגד 300 מיליון שקלים המוחזקים לכאורה בידי הבנק ב-4000 חשבונות שנפתחו לפני השואה. בנק לאומי כיכב גם בסרט הטלוויזיה של "אורלי וגיא").
מיליון שקלים "למטרות חברתיות" זה באמת מעליב כשנזכרים שמדובר בפרומיל אחד מעמלות הבנקים שלאומי וחבריו לקרטל (לכאורה) לוקחים מאתנו כל שנה (טכנית, מדובר בעמלות על העו"ש בלבד – סך העמלות על שירותים בנקאיים גדול פי עשרה לפחות). אפשר לנחש שעל עורכי הדין, הלוביסטים והיח"צנים שמופעלים על בסיס קבוע כדי לשמר את המצב הזה, מוציאים עשרות מיליונים בשנה.
הייתי קורא לכם להחרים את בנק לאומי לגמרי ולעבור לבנק אחר, אבל כשיש קרטל זה לא באמת משנה למי אתה משלם את הכסף שלך – בכל מקרה ידפקו אותך. מה שאני יכול לומר לכם, באופן אישי, הוא שאין סיכוי שאתן אי פעם אגורה מכספי לעמותה שמשתתפת בקמפיין העלוב הזה.
ראיון מפתיע במעריב עם יו"ר איגוד הכבאים הארצי, חושף פרטים יקרים מפז על השחיתות הפוליטית שהביאה לקריסת שירותי הכבאות בישראל. אחרי הראיון הזה, הקמת ועדת חקירה נראית בלתי נמנעת – למרות שאפשר כבר למצוא בו את רוב הסיפור.
"אסון הכרמל", ככה קוראת לזה העיתונות הישראלית, מה שמוכיח בפעם האלף כמה חדירת-ספינים היא. "אסון" מרמז ל-Act of God, גורל אכזר, מקרה מצער, משהו שאי אפשר היה לצפות – לא, חס וחלילה, שילוב בין רשלנות פושעת, שחיתות שזועקת לשמיים ואידיאולוגיה כלכלית קיצונית שנדחפת על-ידי ראש הממשלה.
פעם ידעו לתת אצלנו שמות למחדלים. למשל: "עסק הביש". עם שם כזה, היה ברור מהרגע הראשון שהייתה פאשלה ושמישהו יצטרך לשלם עליה – לאו דווקא זה שעשה אותה, אבל לפחות לא ניסו לספר שיש לנו ארץ נהדרת עם אנשים נהדרים וראש-ממשלה שיודע להציל את המצב.
ובכל זאת, באופן מפתיע, החומרים המרשיעים נערמים אט אט ומגיעים בדרכים עקלקלות לעיתונות. אחרי שלמדנו ממנה מעט על הרשלנות של כל השרים המעורבים בראשות הראש, ועל תרגילי הישראבלוף בדרך לביצוע המוצלח של המדיניות הכלכלית הכושלת, נראה שעכשיו הגיע זמן השחיתות – ויש הרבה ממנה. קרא עוד »
2 נדמה לי שהרבה מאד ישראלים – אולי רוב הישראלים – לא מבינים מה זה בדיוק זכויות אדם, או זכויות בכלל. המושגים שלהם על זכויות עמומים או חסרים או בלתי קיימים, וזו בדיוק הסיבה שקל כל-כך לדרוך עליהם – למעסיקים, לרשויות המס, לחברות הסלולר והטלפוניה, הכבלים והלווין, לחברות הביטוח ולבנקים, לעיריות, ולמי לא.
3
רוב הישראלים לא מבינים כלום בזכויות. הזכות היחידה שהם תובעים לעצמם היא על הארץ הזו, כי היא שלנו ושלנו ושלנו. אבל מה זה בעצם אומר שהארץ שלנו? את החובות שכרוכות בזה כולנו מכירים, אבל מה לגבי הזכויות? האם הזכות על הארץ לא אומרת, למשל, שאם נמצא כאן אוצר טבע אז הוא שייך לכולנו? ואז איך זה שאותם אנשים שמהללים את "זכותנו" עושים הכל כדי שלא נקבל כלום מרווחי הגז הטבעי או תמלוגי האשלג, או פצלי השמן?
4 זכויות האדם הן יסודיות ומצומצמות יותר מזכויות האזרח. אם חופש הדיבור של האחד נפגע, מה פלא שזכויות האזרח של אחר נפגעות גם כן. כולנו חלק מאותה שרשרת מזון, ולכן יש קשר הדוק בין מה שעושים לסודנים בסיני למה שעושים לסטודנטים הערבים בצפת, למה שנעשה למפוני גוש קטיף ולמה שקורה בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי.
