תכירו: אוסקר, החתול הביוני הראשון.
אין דבר יותר עצוב מחתול נכה (חוץ מאשר השואה כמובן) ואין עוד הרבה דברים שמחים כמו חתול נכה שחוזר ללכת. הנה טכנולוגיה חשובה באמת. את הסיפור המלא אפשר לקרוא כאן. אבל תתחילו עם הוידאו (ותודה לרועי):
בתחילת השבוע (יום ראשון ה-4/7), התקבלה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב הודעה של עיריית תל-אביב: העירייה ביקשה למחוק את העתירה של סיעת עיר לכולנו, בנימוק שהחליטה להיעתר לדרישותיה. במילים אחרות: רון חולדאי נכנע.
זה קרה 24 שעות לפני הדיון המכריע בבית-המשפט, ובבניין העירייה ברחוב אבן-גבירול למישהו ירד כנראה האסימון: עדיף להרים ידיים.
בהודעה שנשלחה לבית-המשפט נאמר: "אגף המיחשוב בעירייה ייצר את היכולת הטכנולוגית שמאפשרת לייצא באופן פשוט יחסית קובץ אקסל של תקציב העירייה ממערכת המיחשוב המרכזית. משהוסרה המגבלה הטכנולוגית… המשיבים אינם מתנגדים עוד להעברת המידע כמבוקש… הוחלט לקבל את הצעתו של בית המשפט הנכבד ולאפשר את קבלת המידע באופן המבוקש החל משנת 2011". קרא עוד
מול חופי ישראל נתגלה אוצר: גז טבעי בשווי מוערך של לפחות 120 מיליארד דולר. איך קרה שרוב הכסף ילך לידיים פרטיות ומה אתם יכולים לעשות כדי לעצור את זה.
נתחיל בזה: מדובר במאבק צודק ומאבק שאפשר לנצח בו. מדוע? משום שהעיוות וחוסר הצדק זועקים כאן חזק כל-כך, שכמעט כל מי ששומע על העניין אומר שהוא מוכן להתגייס.
עיקרי הסיפור, על רגל אחת: בשנות התשעים קיבלה קבוצת אנשי עסקים היתר לחפש גז טבעי מול חופי ישראל. מאז ועד לחודשים האחרונים, התרחשו שלוש תגליות של מאגרי גז, בנפחים גדלים והולכים. פוטנציאל ההכנסה המשוער נכון להיום הוא 120 מיליארד דולר, ולפי הערכות אופטימיות – עד 700 מיליארד דולר. קרא עוד
היה מצחיק לולא זה היה כה עצוב.
הכנסת ה-17 החליטה להגדיל את שכר המינימום. הכנסת ה-18 עלולה להפוך את ההחלטה. שתיהן לא טרחו לאכוף.
יש הרבה טיעונים נגד הגדלת שכר המינימום, אבל רובם מגיעים משני סוגים של אנשים: בעלי אינטרסים ובעלי השקפות נאו ליברליות קיצוניות. במשרד האוצר, למשל, מאמינים שלא צריך להיות שכר מינימום בכלל. ומצד שני, הם גם היו בעד תוכנית ויסקונסין, לא כי החזירה אנשים למעגל התעסוקה אלא כי שללה קיצבאות.
ינסו להפחיד אתכם באמצעות סיפורים ציוריים על כך שהגדלת שכר המינימום תגדיל את האבטלה, תמוטט עסקים, תגרום לאינפלציה ועוד כהנה וכהנה. האמת הפשוטה: המעסיקים הגדולים לא רוצים לשלם יותר כסף לעובדים – הם מעדיפים להמשיך להאביס את המנהלים.
אני מזמין אתכם להצטרף לחבריי בעבודה שחורה וללחוץ על חברי הכנסת להצביע נכון:
שכר מינימום – מה תגידו לחברי הכנסת
בשביל מה לחלק את ירושלים כשאפשר פשוט למכור אותה למישהו? נשמע דמיוני? ובכן, אנחנו כבר בחצי הדרך לשם. לפחות.
1
זה כבר לא רעיון דמיוני, שנקום בוקר אחד ונגלה שמישהו מכר את ירושלים. מהי פרשת הולילנד אם לא זה – בזעיר אנפין כמובן, אבל העיקרון דומה. נמצאו כבר (לכאורה) פוליטיקאים, פקידים, עסקנים ובעלי הון, חסרי עכבות מספיק כדי לשעבד ולהשחית נתח מהעיר הזו בשביל בצע כסף. אז למה לא למכור את כל העיר למרבה במחיר, תמורת עמלה כמובן?
2
לפני שהולכים על משהו גדול, כמו למכור את בירת ישראל, מתאמנים אצלנו בלמכור נכסים שיש כלפיהם פחות סנטימנטים. לדוגמא: למכור את אדמת מוזיאון תל-אביב למשפחת עופר. דוגמא נוספת: 90% ממרבצי הגז בשווי 120 מיליארד שנתגלו מול חופי ישראל, שנמכרו במחיר מציאה מתחת לאפנו ליזמים זריזים. צ'יקי כתב על זה יפה. גם איתמר כהן, שמסביר את הנושא בצורה מאד פשוטה.
3
בשבועות הקרובים ידברו על זה הרבה בתקשורת. כל מיני אנשים שמקבלים כסף מכל מיני בעלי הון, יסבירו לכם שבדין העניקה מדינת ישראל את המחצב המשמעותי ביותר שנמצא בה לאנשים פרטיים שבאו לעשות קופה. ידברו אתכם על עקרונות השוק החופשי ועל הסיכון וההשקעה של היזמים, וכל מיני שטויות כאלה. האמת הפשוטה היא שהמדינה שייכת לתושביה, יחד עם כל משאב טבע שנמצא בה. אם מישהו עשה טעות – או קיבל שוחד כדי לעשות טעות – זה דבר שאפשר וצריך לתקן אותו.
4
יוסי גורביץ חסך לי וקישר לשתי אמירות מדהימות של עוזי לנדאו ("ישראל ביתנו") מהשבוע האחרון. לנדאו – שימו לב – התגייס למלחמה ברעיון שחלק גדול יותר מרווחי הגז ילכו למדינה; במקביל, הוא גייס את מדינת ישראל להגנת מצבורי הגז, והכריז שלא נהסס להשתמש בכוח אם לבנון תרצה פרוסה מהעוגה. לנדאו מוכן להילחם על זכותנו למות בשביל להגן על נכס פרטי של מישהו. יפה.
5
סיפור מעניין אחר שנעלם בשולי החדשות: לפי TheMarker, עידן עופר נפגש עם ההנהגה הכורדית בצפון עיראק בשבוע האחרון של מאי. הם אומרים שמטרת הביקור הייתה עסקית, אבל תודו שהסמיכות למשט הטורקי לעזה מעוררת מחשבות. למשפחת עופר, כדאי להזכיר יש יחסים מורכבים עם טורקיה, והכורדים הם אויביה המושבעים.
6
ביום הפשיטה על המשט התבצע פיגוע בבסיס חיל הים הטורקי באיסקנדרון, והעיתונות הטורקית דיווחה כי יש חשד שהפיגוע הוזמן על-ידי ישראל כדי להעביר מסר לארדואן. בתקשורת הישראלית התייחסו לטענות הללו כאל הסתה צינית, ולא לקחו בחשבון את האפשרות הפשוטה – שבממשלת טורקיה אכן משוכנעים שישראל עומדת מאחורי הפיגוע הזה (ופיגוע נוסף בסוף השבוע שעבר). זה מעניק פרספקטיבה אחרת לדבריו של ארדואן ש"ישראל פועלת כמו אל-קאעידה".
7
אפשרות נוספת שאין ברירה אלא להביא בחשבון היא שהטענה נכונה. כלומר, שבמערכת הביטחון או בממשל הישראלי היו אנשים מטומטמים מספיק כדי "להזמין" פעולת טרור. נשמע לכם מופרך? ובכן, גם "עסק הביש" נשמע מופרך, וזה קרה. האם מופרך לחשוב שמישהו מהגאונים בצד שלנו חשב שמותר גם לנו לעשות פעם אחת את מה שאיראן וסוריה עושות כבר שנים?
8
ומצד שני, למה שמשהו בכלל יישמע מופרך במדינה שבה אנשים מוכנים למכור את אמא שלהם – או את עיר הבירה שלהם – ובוודאי את העתיד של כולנו? מדינה שבה פוליטיקאי בכיר אומר ש"לא נהסס להשתמש בכוח" כדי להגן על 120 המיליארדים שלטענתו אפילו לא שייכים לאזרחי ישראל אלא ליזמים פרטיים?
התמונה מהפרויקט ynet2020.
כמה נקודות למחשבה. קחו את זה לאט.
הייתי אומר שגזרתי על עצמי לסייג חוכמה בשתיקה, או לספור עד 1000 לפני שאני כותב פוסט, או משהו דומה. האמת היא שאני סתם לא כל-כך מתפקד בימים האלה (בעיות בריאות שעליהן אני כותב בבלוג אחר. עזבו).
ובכל זאת, שבועיים של מחשבה (בעיקר בקצב הפעולה הנוכחי של המוח שלי) מאפשרים כנראה תובנות שלא מבשילות כשכותבים מהבטן, כשהעניינים חמים.
קבלו, אם כן, כמה נקודות למחשבה בנושא המשט: