האם העובדים הזרים באמת לוקחים לנו את העבודה? ומה אומר השימוש בטיעונים מהסוג הזה על התרבות הפוליטית הישראלית ועל מערכת החינוך?
כואב הלב על רני כרמלי, החייל המשוחרר מהפרסומת (של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול), שלא מוצא עבודה בגלל העובדים הזרים. אני אומר את זה בלי שמץ של ציניות – כלומר, באמת צר לי על כל אדם שמחפש עבודה ולא מוצא, במיוחד אם הוא בחור צעיר שכוחו במותניו.
וכן, ישנם אנשים כאלה במדינת ישראל, ואני חושב שצריך היה להשליך מכאן בבושת פנים את מי שאחראים למצבם – אלא שאלו לא העובדים הזרים.
מדוע העובדים הזרים אינם הבעיה
ראשית, בואו נעמיד דברים על דיוקם "רני כרמלי" איננו חייל משוחרר אלא שחקן. כך גם "נעה הראל הסטודנטית" ו"אלי שמש האב לארבעה", הכוכבים האחרים של סרטוני רשות האוכלוסין. אם אכן מטרת הסרטונים היא לחשוף בעיה, מדוע נדרשים לשחקנים ולא מציגים פשוט אנשים אמיתיים?
שנית, הסיבה שיש כאן הרבה עובדים זרים היא שמדינת ישראל ממשיכה לחלק אשרות עבודה בסיטונות במקום להאריך את האשרות של העובדים הקיימים. רשמית, זה נעשה כדי שהעו"ז הקיימים לא יהפכו לאזרחי המדינה. לא רשמית, המטרה היא להמשיך להעשיר את קבלני העובדים הזרים, חברות הביטוח, ומגזרים אחרים שעושים מיליארדים על גבם של עובדים זרים. כולל כאלו שקשורים בפשע המאורגן, סחר בנשים ועוד כל מיני דברים שהיינו רוצים לחשוב שלא קיימים אצלנו.
כמובן, לכל הנ"ל יש לובי פוליטי חזק וחלק מהם שיחדו ומשחדים פוליטיקאים. משהו על זה למדנו מכתב האישום נגד שלמה בניזרי, שהוא לא היחיד מסוגו.
אישית, אני מאמין שמה שנראה ונתגלה בנושא הוא קצה הקרחון של שחיתות בהיקפים שיגרמו לפרשת הולילנד להיראות כמו גניבת מצופים על-ידי שקמיסט.
נשמע לכם מוגזם? תעשו לבד את החשבון: אלפי דולרים כפול רבבות עובדים זרים חדשים, כל שנה, וזה רק בשביל להביא אותם לפה.
הישראלים חרוצים, הזרים נחוצים
בכל הטיעון הנוכחי נגד העובדים הזרים ישנה גם בעיה קשה של חוסר עקביות. במשך הרבה מאד זמן טענו ביבי, אולמרט, שטרית, אלי ישי וחבריהם שהאבטלה בישראל נובעת מעצלות, והפתרון שמצאו היה תוכנית ויסקונסין. רק לאחרונה חשף ערוץ 2 חלק מההונאה שמאחורי תוכנית ויסקונסין – ועכשיו הרבה יותר אנשים מבינים איך פוליטיקאים בישראל מכרו האנשים החלשים ביותר וסיפרו לנו על זה סיפור יפה.
זה לא הפריע לנציגי האוצר בדיון שהתקיים רק אתמול בוועדת העבודה והרווחה, לעשות הכל כדי להמשיך לקיים את התוכנית האכזרית הזו – בשעה שהשר שלהם, שטייניץ, מסתובב ומדבר על כך שכל בעיות התעסוקה של ישראל ייפתרו אם רק נעיף מכאן את העובדים הזרים. מצד שני, שטייניץ גם תמך בהגבלת שכר הבכירים עד לרגע שבו עלתה הצעת חוק בנושא.
יש גם חוסר עקביות ביחס לטיעונים שגרמו להבאת עובדים זרים מלכתחילה, ועדיין משמשים לעיתים קרובות כשמחולקות אשרות חדשות. אלו טענות שמעוגנות היטב בתיאוריה הכלכלית של "היתרון היחסי", ולפיהן העובדים הזרים נחוצים למשק ובלעדיהם הוא ייקלע למיתון עמוק. האמת היא איפשהו באמצע – הכלכלה הישראלית זקוקה לעובדים הזרים, פשוט לא זקוקה לעוד עובדים זרים.
כל מי שקרא קצת על הנושא יכול להסיק לבד שקיימת בישראל בעיה יסודית יותר, של אבטלה מבנית שנובעת מכשלים תכנוניים ומחולשתה של מערכת החינוך בישראל. כלומר, אנשים מהעולם השלישי לוקחים עבודה לישראלים גם כשאנחנו קונים חולצות שיוצרו בסין או נעליים שיוצרו באפריקה, והשאיפה של מדינת ישראל צריכה להיות להכשיר את הישראלים לעבודה בענפים בהם יכול להיות לנו בכל זאת יתרון יחסי.
פתרון אמיתי מול להג לאומני
השכל הישר אומר שאם מדינת ישראל רוצה לצמצם את הייבוא של עובדים זרים עליה להפוך אותו לפחות משתלם. במצב שבו אפשר להעסיק עובדים זרים ולא לשלם להם (כפי שקורה לעיתים קרובות) אין פלא שיש להם ביקוש גדול. אדרבא – אם ממשלת ישראל רוצה לצמצם את מספר העובדים הזרים בישראל, הדבר הראשון שעליה לעשות הוא להעניק לעובדים הקיימים זכויות שוות לאלו של העובדים הישראליים, ולאכוף את החוק ביד קשה.
המדיניות הקיימת דומה למצב שבו המדינה הייתה רודפת אחרי צרכני סמים אך מתירה לסוחרי הסמים לסחור באופן חופשי. במצב כזה, היינו נאלצים להסיק שכנראה מערכת אכיפת החוק ואולי גם כמה פוליטיקאים, נמצאים בכיסיהם של אנשי העולם התחתון ששולטים בסחר בסמים.
עם או בלי קשר, יש מי שטוען שאלי ישי הוא שיאן בהבאת עובדים זרים, למרות שהנ"ל הוא מאלו שמתבטאים נגדם באופן החריף ביותר. חשוב להוסיף שכשפורסם העניין הזה בתקשורת לפני כחצי שנה, טענו דובריו של ישי שמדובר בשקר נבזי. לכם ולי אין את הכלים לבדוק את הטענות השונות, אז עלינו לבחור למי אנחנו מאמינים.
מכל מקום, ברור שהבחירה לתקוף את העובדים הזרים ואת מי שמעסיק אותם במקום פשוט להפסיק להביא עו"ז חדשים, במקרה הטוב מעידה על אסטרטגיה מבולבלת ובמקרה הרע משקפת את עומק השחיתות וקשרי ההון-שלטון הקיימים כנראה גם בממשלה הנוכחית.
על הדרך, הקמפיין נגד העובדים הזרים גם מצליח לחשוף את עומק פשיטת הרגל של מערכת החינוך הישראלית. שהרי, לולא היו רבים כל-כך מהישראלים עמי ארצות, הם היו מזדעזעים מקמפיין טלוויזיוני שטוען ש"הזרים לוקחים לנו את העבודה". זאת, כמובן, בגלל דמיונו הרב לקמפיינים שהתקיימו נגד יהודים לאורך כל ההיסטוריה, ולתעמולה של מפלגות לאומניות קיצוניות ברחבי העולם גם היום.
שלא במפתיע, מתגלה דמיון רב גם במדיניות הטיפול בזרים שלנו לבין זו של ז'אן מרי לה-פן: "יוקמו תוכניות שיטפלו במשלוח מהגרים בחזרה למדינות מוצאם, לא יוענקו תשלומי אבטלה וקצבאות למהגרים". גם היינץ כריסטיאן שטראכה, יורשו של הפאשיסט האוסטרי ירג היידר, מציע פתרונות דומים.
לו הייתה לנו מערכת חינוך מתפקדת, סביר להניח שהיה כאן רעש על כך שרשות ממשלתית אימצה רטוריקה של פוליטיקה גזענית ו/או אנטישמית, ולו בגלל הבושה. אבל איך אומרים – אין שכל אין בעיות. כשמגדלים דור של עמי ארצות לא צריך להיות מופתעים מזה שההיסטוריה חוזרת.
