היום (שישי), 14:00 בתל-אביב

גם היום, כמו בכל שבוע, יתקיים במתחם קריית ספר שבלב תל-אביב פיקניק אקטיביסטי למופת – חוויה בלתי רגילה. אתם מוזמנים לדפדף בתמונות מהשבוע שעבר ואז לקרוא כמה מסיפורי השבוע הקודם.

את סיפור פארק קריית ספר (פלוס מפה) אפשר למצוא בפוסט מהשבוע שעבר. בגדול: מדובר במאבק לבניית פארק על פיסת הקרקע הפנויה האחרונה בלב העיר. חולדאי וחבריו מעדיפים, כמובן, גורד שחקים נוסף. נכון לעכשיו הם מוכנים להתגמש קצת – רשמית לפחות – ולאפשר הקצאה של שליש מהשטח להקמת גינה. הויכוח הגדול, אגב, הוא אם הקמת הפארק תעלה 12 מיליון ש"ח או 35 מיליון ש"ח (רק כדי לסבר את האוזן תקציב עיריית תל-אביב לשנת 2008 עמד על 3.7 מיליארד ש"ח).

קצת על מה שקרה בשבוע שעבר:

מארגני הפיקניק הזמינו את כל חברי מועצת העיר לבוא, להשתתף בפיקניק ולדבר. הגיעו סגן ראש-העיר דורון ספיר ויעל דיין (תל-אביב 1), ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), אסף זמיר (רוב העיר), דן להט (הירוקים), ונבחרת עיר לכולנו שכללה את רוחיק גלעד-וולנר, אהרון מדואל, נח עפרון, שרון לוזון, שרון מלכי, שרון שחף, ועוד רבים וטובים (מתנצל אם שכחתי. מי שהיה וזוכר מוזמן להוסיף שמות).

וכמובן, היו מובילי המאבק: שמוליק גילור ולהב זוהר (שניים מהפעילים הכי בולטים והכי מסורים של עיר לכולנו, שביחד חתומים להערכתי לפחות על מנדט אחד מהחמישה) ומיכל ברזל כהן. 

וברור שגם דב חנין הגיע.

וגם החבר'ה של תנועת "מסה קריטית", שהגיעו למקום בשיירת אופניים מפוארת (לא מכיר אותם בכלל, אבל נראו נחמדים. חבר'ה עם הרבה שיער שאוהבים רוק).

היו דיון מרתק ושאלות נוקבות שבשיאן דורון ספיר נתפס בקלקלתו עם פליטת פה מביכה שחשפה, כך נראה, את העובדה שהבטחותיו לגבי הקמת פארק בקריית ספר הן לא לגמרי כנות. יעל דיין דיברה בלהט, ונראה היה שהתכוונה לכל מילה, אבל גם שמישהו הזין אותה במידע לא מדויק. לדיאנסקי וזמיר אמרו שבאו להקשיב, ונראה שאכן הקשיבו. דן להט יצא קטן כשהתחמק מנקיטת עמדה. החבר'ה של עיר לכולנו, מול קהל ביתי, היו במיטבם.

ומעבר לזה, היו אווירה מצוינת ומוזיקה טובה ואנשים נהדרים ותחושה טובה באופן כללי. הכל, אגב, מצולם ומתועד בתמונות ובוידאו ובוודאי כבר נמצא ברשת בכל מיני מקומות (היו עוזר לו מישהו היה שולח לי לינקים).

פרופ' ספיבק טורף את הקלפים: רשת ביטחון אלטרנטיבית

פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ומומחה בינלאומי לקרנות פנסיה, הציג היום תוכנית אלטרנטיבית לחיזוק קרנות הפנסיה. בניגוד לתוכנית המיליארדים של האוצר, התוכנית של ספיבק תעלה לתקציב המדינה 200 מיליון שקל "בלבד" ותהיה הרבה יותר אפקטיבית.

ואם יש אלטרנטיבה שעולה פחות מעשירית, אז למה בעצם פקידי האוצר הקמצנים רוצים לבזבז מיליארדים? ספיבק: "אני חושב שהאוצר נלחם כאן על עיקרון, אחרי ששלח את הקרנות לשוק ההון בלי לספק להן רשת ביטחון, ועכשיו קשה לו לסגת מהקו הזה".

ממליץ מאד לקרוא את הראיון המרתק ב-ynet.

האמת על משבר המים

כמעט שכחנו כבר ממשבר המים, שכמקובל אצלנו – עלה לפני כמה חודשים לכותרות לזמן קצר ואז נעלם לתוך חשכת ההדחקה.

העובדות, ברובן, לא חדשות: ישראל היא ארץ חמה, עם מקורות מים מעטים. כשני שלישים מהמים שלנו נצרכים על-ידי מגזר החקלאות, שמקבל אותם במחיר מסובסד. הסיבות הן לא כלכליות אלא פוליטיות והיסטוריות – כי החקלאות אחראית על אחוזים בודדים מהתל"ג של ישראל. ייצוא פירות וירקות, אגב, הוא בלתי משתלם בעליל כי יחד איתם אנחנו בעצם מייצאים גם מים, שיום אחד ניאלץ אולי לשלם הרבה כסף כדי לקנות בחזרה (מטורקיה, למשל). 

הפתרון ברור: שיקום מאגרי המים הקיימים והתפלה של מים חדשים. ובניגוד למה שמקובל לחשוב זה לא מאד מסובך, טכנולוגית או כלכלית. שיקום של בארות מזוהמות וטיהור מי שפכים, מפיקים מים שבחישוב כולל זולים משמעותית מהמים שמוכרת לנו מקורות. אפילו התפלת מי ים – שכולם יודעים לומר שאינה מתבצעת כי אינה כלכלית – היא יישימה ואף כלכלית (למעשה, מוקדם יותר השנה נפתח מתקן התפלה חדש בפלמחים, והמים שהוא מפיק עולים לנו אותו הדבר כמו מים מהכנרת – וזה אחרי שגם חברת מקורות גוזרת עליהם קופון).

כל זה לא מפריע למונופול המים שלנו להפעיל שדולה שמטרתה ייקור המים – לא לחקלאים חלילה, אלא למשקי הבית – בליווי מומחי-ספינים שמזינים את התקשורת בטענה שייקור מים יגרום להקטנת הצריכה ויעזור לפתרוןן משבר המים. שלחברת מקורות אין שום עניין שמשבר המים ייפתר, אלה להפך.

החקלאים אינם האויב ומקורות אינה האויב, ובכלל – כולנו (או כמעט כולנו) באותה סירה כאן. הפתרון, איננו הפרטה של מקורות, לא הפסקה מיידית של הסובסידיות ולא שום צעד קיצוני ונמהר אחר. אין פתרון פלא, ויידרש מן הסתם פתרון משולב ומורכב (גם צמצום של גידולים מבזבזי מים, גם הפסקה הדרגתית של הסובסידיות, גם התפלה והשבת בארות, גם טיהור מים נרחב, גם פתרונות חקיקה).

אבל לפני הכל כדאי לקרוא לילד בשמו: אין לנו משבר מים אלא יש הפקרות ושחיתות ואנכרוניזם, ניהול גרוע ואינטרסים כלכליים ופוליטיים שמשפיעים על קבלת ההחלטות.

אם אתם חושבים שאני משתמש במילים קשות ורוצים חוות דעת נוספת, לכו לאתר הסביבה לקרוא מקרה לדוגמא לאחד מבזבוזי המים הכי מבישים במדינת ישראל כרגע: 1.5 מיליון קו"ב מים, בשווי כולל של 15 מיליון שקלים, נשפכו לאדמת הנגב בשנים האחרונות. אלו שפכים מבסיס בה"ד 1, שאמורים היו להיות מועברים למתקן טיהור קיים במצפה רמון ובמקום זה מרווים את אדמת הנגב בחרא. יש תשתית, את הכסף כבר שילנו, אבל למשרד הביטחון יש את כל הזמן שבעולם.

מפלגת העבודה, בחירות 2009

לקראת בחירות 2009 חשבתי להרים כאן קמפיין קטן, תחת הכותרת "העבודה לחד סיפרתי". בפוסטים עתידיים עוד אסביר מדוע תוצאה מבישה למפלגת העבודה בבחירות הקרבות תהיה טובה לדמוקרטיה (כלומר, מעבר לזה שתגרום סיפוק רב ל-8 המנדטים החדשים שקיבלה ב-2006). בכל אופן, בעניין הקמפיין – נראה שהמפלגה המביכה הזו עושה עבודה טובה יותר מכל קמפיין בכוחות עצמה.

משהו אחד, בכל זאת, נשאר לי לא פתור מהיום הזה. האם יש לכם רעיון מדוע מפלגת העבודה המרוששת והמתכווצת החליטה להחליף את מנגנון הבחירה ולהצטייד במערכת סופר מתוחכמת דווקא עכשיו? מלבד האיוולת של הדבר והחרפה של כשלון המערכת הזו, כל העסק מריח רע מאד.

בעלי מקצוע מומחים מסוגם

אני לא זוכר אם היה זה ביבי או אולמרט שאמר פעם על אנשי האוצר (או אולי על פקידות התמ"ת?) שהם "בעלי מקצוע מצוינים". משל דובר על נגרים או צבעים או טכנאי מזגנים.

זה דומה מאד לאופן שבו מכתירים לפעמים רופא זה או אחר כ"בעל מקצוע מעולה", ומצד שני מטופליו מכנים אותו לגנאי בשמות של בעלי מקצוע מתחומים אחרים – נגר, טכנאי, קצב. בדרך-כלל זה משום שהאיש איננו יודע להיות רגיש, להפגין חמלה, ולהעניק למטופל שלו את התחושה שאכפת לו ממנו ושהוא רואה גם את האדם שהוא ולא רק את ה"קלקול", המחלה.

חשבתי על זה כשקראתי את דבריו של סטנלי פישר על "רשת הביטחון" של משרד האוצר (שאגב, מנוגדים לדברים שאמר וכתב לפני ימים בודדים). כשמונה פישר לתפקידו כינה אותו שר האוצר לשעבר בייגה שוחט, "בעל מקצוע מהמעלה הראשונה" (דווקא במסגרת ביקורת על המינוי, אגב).

פישר, שאיש לא חולק על הידע שלו ככלכלן, הוכיח לאורך כהונתו כנגיד (וגם לפני) שאין בו לא רגישות ולא חמלה ושהוא לא רואה אנשים אלא רק מספרים (אלא אם מדובר בעובדי בנק ישראל, שבשנה הבאה יקבלו עוד בונוס שמנמן בזמן שאנחנו נקבל קדחת). בדיוק כמו חברו נתניהו.

אני, שאינני כלכלן, זוכר במעומעם איזו רפורמה של משרד האוצר שהנגיד תמך בה ושלדעת רבים הפכה את המגזר הפיננסי בישראל להרבה יותר פגיע. לכן, תרשו לי להטיל ספק גם בטענה שאלו אכן בעלי מקצוע. לטעמי אלו בעלי מקצוע חסרי רגישות וחמלה, שלא רואים אתכם ואותי ממטר.

רשימה בלי פואד

מישהו שלח לי הזמנה לקבוצת פייסבוק שכותרתה "רשימה בלי פואד", כשהכוונה היא כמובן להוציא מרשימת מפלגת העבודה את בניימין-פואד בן אליעזר.

רציתי לענות שאני דווקא בעד, אבל לדעתי הרעיון עוד לא בשל ויש לערוך בו שיפורים. לדוגמא, הייתי אוהב יותר את הרעיון לו כותרתו הייתה "רשימה בלי פואד ובוז'י". יש לכך הרבה סיבות, אבל אפשר להסתפק באחרונה שבהן: מר יצחק בוז'י הרצוג מכהן מזה זמן כשר הרווחה, ובזמן הזה לא ממש שמענו את קולו או ראינו את מעשיו. גם הוא די מיותר.

למעשה, עדיף היה לו הכותרת הייתה "רשימה בלי פואד, בוז'י ויולי תמיר", כי יולי תמיר, שרת החינוך, הפכה בקדנציה הנוכחית מאחת ההבטחות הגדולות של מפלגת העבודה לאחד הכשלונות המהדהדים.

הייתי מציע שהרשימה תהיה גם "בלי עמי איילון, בלי אפרים סנה ובלי דני יתום", איש איש מסיבותיו, רק ששלושת הגנרלים האלה הואילו בטובם לפטור את רשימת מפלגת העבודה מנוכחותם, איש איש מסיבותיו. לעומת זאת, אני לא רואה טעם לקפח את איתן כבל, מתן וילנאי או שלום שמחון, שכל אחד מהם תקע סכין משלו בגבו של היו"ר עמיר פרץ – שאני חושב שעדיף היה לרשימת מפלגת העבודה להסתדר גם בלעדיו.

שלא לדבר על חברו החדש של פרץ, אהוד ברק. המוח האנליטי, הפסנתרן המהולל, וראש הממשלה שהצליח לגרום הכי הרבה נזק למדינה בהכי מעט זמן – אפילו יותר מאולמרט.

אז חשבתי להציע שקבוצת הפייסבוק תכונה: "רשימה בלי פואד, בוז'י, יולי, כבל, וילנאי, שמחון, פרץ, ברק, וכל אלה שממילא עזבו".

זה משאיר אותנו פחות או יותר עם שלי יחימוביץ', שהוכיחה את עצמה לאחרונה כאחד מהאנשים הכי צבועים ואינטרסנטים בפוליטיקה הישראלית, כשבגדה לא רק בעקרונותיה אלא גם בשותפה לדרך, וברבים שהצביעו למפלגת העבודה ב-2006 במידה רבה בגללה.

במחשבה שנייה, כנראה שאני לא מתאים לקבוצת הפייסבוק הזו.

יום שישי: פיקניק אקטיביסטי בלב תל-אביב

תרשמו לעצמכם:
שישי 28.11.08 (מחרתיים) בשעה 14:30, בפארק קריית ספר. פיקניק אקטיביסטי.  

מתחת למפה תמצאו את הסיפור המלא, כפי שמציג מכתב של וועד הפעולה למען פארק קריית ספר, בראשות להב זוהר – אחד הפעילים הנמרצים ביותר של עיר לכולנו במערכת הבחירות הזו.

המכתב (נשלח לכל החברים הנבחרים של מועצת העיר):

"
שלום לחברי המועצה החדשה של תל אביב יפו,
אנו פונים אליכם בשם ציבור רחב של תושבים מקהילות העיר השונות.
 
'הנושא הירוק', איכות הסביבה ושטחים ירוקים בעיר הינו נושא מהותי בקביעת עתידה ואופייה של העיר ובעל השפעה רבה על חיי החברה, צמצום פערים, בריאות הציבור וחינוך. נושא זה היה גם נדבך חשוב במצע הבחירות שלכם. אנו מצפים לאיחוד כוחות ופעולה משותפת למען מטרה שנמצאת בליבו של העניין – הקמת פארק קריית ספר בלב העיר.
 
מזה למעלה מעשור נאבקים ומתדיינים תושבי לב העיר תל אביב-יפו בסיועם של החברה להגנת הטבע בתל אביב-יפו והסביבה ועמותת אדם טבע ודין מול העירייה ומינהל מקרקעי ישראל בדרישה לפעול למען הקמתה של ריאה ירוקה, שכל כך חסרה, באחד האזורים הצפופים, העמוסים והמזוהמים בישראל.

למרות הבטחות שכבר ניתנו בעבר, עתודת הקרקע הציבורית האחרונה, הקיימת באזור, עומדת מוזנחת ושוממה ועליה קיימים שוב ושוב איומיי חניה, מכירה ובנייה.
 
גודל השטח – 27 דונם. כ-8 דונם מתוכו מהווים שטחו של מפ"י (מרכז מיפוי ישראל) שהינו מבנה לשימור מוכרז ע"י אונסק"ו. אנו דורשים לשמור על ייעודו של השטח לצורכי ציבור ולהקצות את 19 הדונמים הנותרים להקמת פארק בלב העיר ומבני ציבור ע"פ צרכי הקהילה. בדיונים שנערכו על עתיד השטח, מציעה עיריית תל אביב להקים גינה על כ 8 דונם בלבד, ומתנה זאת בהסכמת התושבים להקמת בנייני מגורים על יתרת השטח. אנו, תושבי לב העיר מתנגדים לנגיסה כה גדולה במשאב הקרקע האחרון בכל הסביבה – עד הים.
 
חשוב לציין:

  • הנחיית הממשלה לשטח ירוק היא 7 מ"ר לנפש, בעוד שבאזורנו יש רק 1/2 מ"ר לתושב!!
  • לפי מסמך של מינהל ההנדסה של עיריית ת"א-יפו קיים מחסור של למעלה מ-160 דונם שטחים ציבוריים פתוחים באזור.
  • ממצאיו של מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי לנסט מוכיחים חד משמעית: לפארקים השפעה ניכרת על בריאות הציבור ואלו יכולים להיות כלי בידי השלטונות להילחם בפער הבריאותי בין עניים לעשירים.
    לפני מספר חודשים יצא שר הפנים, מאיר שיטרית, בקריאה לרשויות המקומיות לרכוש קרקעות לצורך יצירת פארקים עבור האזרחים.
  • ועדת הפנים של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ההופכת את שמירת השטחים הירוקים בערים לחלק בלתי נפרד מתוכניות מתאר מקומיות.

לפני הבחירות קראנו ושמענו ממועמדים ורשימות שונות התחייבות לפעול למען פארק קריית ספר.
בפגישה שהתקיימה לאחר הבחירות בין ראש העירייה לבין מספר חברי מועצה חדשים, סרב ראש העירייה לשנות את עמדתו בנושא ולפעול למען הקמתו של הפארק.

אנו קוראים לכם כנציגי הציבור הנבחרים במועצה החדשה לפעול ברוח הזמן, לדאוג לאינטרס של הציבור הרחב וזה שבחר בכם ולמען הדורות הבאים. להקים קואליציה עירונית רחבה למען הפארק וליצור עמנו שותפות מעשית לקידום הפיכת השטח כולו ל"פארק קריית ספר בלב העיר".
 
מזה כחמישה חודשים, אנו התושבים, מתכנסים שם מדי שבוע, לפיקניק שכונתי שמלווה בפעילות קהילתית, כהכרזה בפועל על השטח כפארק שלנו בלב העיר.
 
הנכם מוזמנים לבוא, לתמוך ולהביע את עמדתכם בנושא ב"הייד פארק דמוקרטי"
שיתקיים בפיקניק השכונתי המסורתי ביום שישי 28.11.08 בשעה 14:30 .
 
כולכם מוזמנים
 
בברכת ירוק במקום בטון
ועד הפעולה של "פארק קריית ספר בלב העיר".