שבועות בודדים לפני הבחירות בתל-אביב עוד התקיים משא-ומתן בין עיר לכולנו לבין מרצ, בניסיון לרוץ במשותף. בסופו של דבר – ככל שאני יודע – מה שפוצץ את המשא-ומתן היא ההתעקשות במרצ הארצית על הוספת השם "מרצ" לשמה של התנועה המשותפת.
שם כמו "עיר לכולנו – מרצ" קצת לא מתיישב עם הרעיון של רשימה על-מפלגתית, שחברים בה יוצאי ליכוד, עבודה, מרצ וחד"ש. במיוחד כשיש אנשים רבים כל-כך בעיר שלא סולחים למרצ (בראשות יעל דיין) על כניסתה לקואליציה של חולדאי בקדנציה הקודמת, גם אחרי שהתנועה סילקה את היו"ר בבושת פנים. מרגע שהרעיון הזה הפך לתנאי הכרחי לאיחוד, האיחוד הפך לבלתי אפשרי.
במהלך מערכת הבחירות נזהרו מאד בעיר לכולנו שלא לומר שום דבר שלילי על מרצ. בסופו של דבר, אמרו לי, ישנה גם קירבה אידיאולוגית וגם רצון לשתף פעולה עם מרצ במועצה – הם לא יריבים שלנו. מה גם שרוב מצביעי מרצ עמדו להצביע עבור דב חנין לראשות העיר.
כל זה לא הפריע למיטל להבי, מחליפתה הנמרצת של יעל דיין, להרים ספין מכוער ערב הבחירות (כתבתי על כך בפוסט קרב המאסף המלוכלך של מרצ), ולהאשים את עיר לכולנו שחתמה כביכול על הסכם עם ש"ס. זה היה שקר גס ומיטל להבי ידעה זאת היטב, בין השאר משום שנציגי מרצ ישבו לאותו שולחן מו"מ עם ש"ס ועם עיר לכולנו. המטרה, אגב, הייתה לגבש גוש חוסם נגד חולדאי במועצה, עוד לפני הבחירות.
עברו הבחירות, ופתאום הצטרפות לקואליציה של חולדאי היא כבר משהו שמרצ מוכנה לשקול (ראו, למשל, הפוסט של תמי זנדברג).מה קרה, חולדאי הציע למיטל להבי את תיק הביטחון?
אני שואל את עצמי האם מרצ הארצית תתערב גם הפעם. המהלך שהם שוקדים עליו בימים האלה, נועד לאותת לבוחרים שמרצ החדשה (או "גוש השמאל" או "מפלגת השמאל החדשה", או איך שלא יקראו להם) היא לא אותה גברת שהאשימו אותה שהיא (אשכנזית, מתנשאת, שונאת דוסים, ימנית-כלכלית לא הרבה פחות מביבי ואולמרט), בשינוי אדרת.
אני חושב שזה הולך להיות מבחן מכריע, לפחות עבור האלקטורט התל-אביבי של מרצ – אם להבי וחבריה יזחלו לקואליציה של חולדאי, יסיקו רבים מהבוחרים ששינוי התדמית של מרצ עקר מתוכן וכולו יחסי ציבור וגניבת דעת.
