עזבו את הצביעות. עזבו את הגזענות, המוסר הכפול, הזיכרון ההיסטורי הפגום, הרשעות והאופורטוניזם. עזבו, לרגע, את המצוקה האמיתית שלפעמים יוצאת על האנשים הלא נכונים. תחשבו על ילד שהגיע לגיל שבו הוא מסוגל להבין למה הכוונה כשחבר הכנסת אריה ביבי מהמפד"ל אומר "רובם עם מחלות מדבקות".
בפורים האחרון השתתפתי בעדלאידע השלישית של ביאליק רוגוזין. למי שלא מכיר, אספר בקצרה שמדובר במוסד חינוכי (כיום הוא כולל גן חובה, בית-ספר יסודי ותיכון) שלומדים בו יחד ילדים ובני נוער משכונות דרום תל-אביב, חלקם ילידי הארץ ואחרים בנים של עובדים זרים ומהגרי עבודה, פליטים, סייענים ועולים חדשים ממדינות שונות (אם אתם רוצים לדעת יותר יש ערך בויקיפדיה).
מלכת אסתר. העדלאידע של ביאליק רוגוזין.
העדלאידע הייתה הצלחה גדולה – אירוע גדול וכייפי. כזה שלא מאפשר לך להיות ציני, בעיקר אחרי שראית את ילדי הגן של ביאליק רוגוזין.
לרגע (מביך) התנגן באוזניי "אצלנו בחצר" (של נעמי שמר, הימנית). על ההורים המלווים עוד אפשר היה לנחש מי הגיע מאיפה, אבל הילדים היו פשוט ילדים – מחופשים לאסתר המלכה וספיידרמן, לבאטמן ולפיראט.
חזרתי הביתה עם חיוך אבל גם עם צביטה בלב. כי בכל זאת, לא כל יום פורים. מחוץ לבועת האופטימיות שיצרו עבורם, ישנה מציאות בה שליש מהילדים הללו מיועדים לגירוש – וזה לא שלאחרים הולך להיות קל.
נדמה לי שזה קשור לא רק לצבע העור או למעמד החוקי, אלא כנראה באופן כללי לזה שאנחנו מארחים מחורבנים. הרי גם את העולים החדשים, בשר מבשרנו, הפלו ומפלים ומרמים ומבזים כאן – בין אם הם שחורי עור מאתיופיה או כחולי עיניים ממדינות חבר העמים, או בכל גוון (כמעט) שבאמצע.
הרי גם על האתיופים אמרו שהם מביאים מחלות (ע"ע פרשת מנות הדם האתיופיות) ועל הרוסים שהם שיכורים וזונות. מה שמראה כמה התקדמנו משנות הקמת המדינה, כשצפון אפריקאים היו "מרוקו סכין" וניצולי שואה "סבונים" וכו'.
בניגוד למה שאפשר לחשוב, משרד הפנים של עידן אלי ישי עושה את המוות לא רק לאנשים שמגיעים מאפריקה ואסיה, אלא גם למעט האירופאים שרוצים משום מה לקשור את גורלם בגורלנו. קרא עוד »
