שוקי גלילי SRכידוע לכולנו, לרוב הפוליטיקאים יש דוברים ולרוב הכתבים יש עורכים, שלעיתים קרובות מצנזרים את השטויות שהם אומרים ומצילים אותם מלהביך את עצמם אפילו יותר. אביגדור ליברמן: "חבל שלא הרגו את כולם". דני איילון: "ארדואן גרוע יותר מבן לאדן". רוני דניאל: "פעולה מרהיבה של חיילי צה"ל". ח"כ טלב א-סנע: "איפה העניבה שלי?". אהוד יערי: "אני חייב […]
כמו שכני לרשימות מוני מרדכי, גם אני חושב שזה רע מאד שאין כאן מערכת בחירות. עוד 37 ימים הישראלים ילכו לקלפי (אולי), וסדר היום בישראל לא כולל שום דיון בשום סוגיה חברתית, כלכלית או פוליטית, אלא אם כן היא קשורה למלחמה. כיוון שכך, באקט נועז של אסקפיזם, החלטתי לכתוב כאן בקצרה את דעתי על כל […]
1מי שיודע לקרוא עיתונים, כלומר – יודע לקרוא בין השורות – כבר רואה את היפוך המגמה. אחרי ההתלהמות של הימים הראשונים עכשיו הטון כבר קצת שונה. מה שהרשו לעצמם לומר לפני יומיים יהונתן גפן ויגאל סרנה, אומרים היום גם בן כספית ועפר שלח – לא באותו אומץ, אמנם. במפתיע, הם דווקא כן למדו משהו – […]
"אהוד ברק הוא האחרון שיכול לדבר על מעטפות ובתוכן כסף מזומן, והוא יודע בדיוק על מה אני מדבר". כך אמר היום טל זילברשטיין לרזי ברקאי בגלי צהל. זילברשטיין, לשעבר יועצו של ברק וכיום של אולמרט (רשמית כבר לא, אבל מעשית – עובדה), בוודאי יודע על מה הוא מדבר. פרקליטות מחוז תל-אביב אמנם סגרה את התיק […]
עיתון הארץ העניק היום משמעות חדשה לביטוי "הצתה מאוחרת" עם אחת הכותרות הכי תמוהות של הזמן האחרון: "בעבודה מעריכים שברק נערך לעזיבת הממשלה" (הציטוט מהזיכרון, אבל זו הרוח). מעתה אמור: הארץ, עיתון לאנשים חושבים – שזה עתה חזרו משבוע ויפאסנה, ואין להם מושג מה קורה במדינה. אתמול, אגב, טענו הכותרות שאהוד (ברק) אמר למקורביו שאהוד […]
רק למקרה שלא קראתם הבוקר את כותרות העיתונים: אהוד ברק יוצא שוב למלחמה בתלמידי הישיבות. הפעם, בתפקידו כשר הביטחון, הוא מסרב לחתום על צו הפטור ל-64 ישיבות ובכך הוא הולך לגרור את מדינת ישראל שוב למערבולת של שנאה ואי-יציבות פוליטית. קל מאד לעורר את שנאת החרדים ולעשות ממנה הון פוליטי. אהוד ברק יודע זאת מצויין, כי […]
העלבת עובד ציבור היא עבירה פלילית. זה אומר, למשל, שלו אהוד ברק היה עכשיו חבר-כנסת, שר, או ראש-הממשלה חס וחלילה, אסור היה לי לומר עליו, נגיד, שהוא אוויל משריש. אידיוט מזן נדיר. אני יכול להזכיר את פרשיות "אהוד ברח" הלא-סגורות. את הכרזותיו היהירות עד טימטום, שנקבו את הזמנים המדוייקים בהם יפתור את בעיות המזרח-התיכון בזו […]
