תארו לכם מה היה קורה לו כתבה שעוסקת במערכת העיכול, כמו זו שדיברתי עליה כאן, הייתה מנסה להיות תקינה פוליטית ומנוסחת בשפה נקייה. נניח, תחשבו שהייתם קוראים עליה את מה שיש ליחצניו שלך התחת – או יחצניה של מערכת העיכול כולה – להגיד עליו.
זה היה הולך בערך ככה:
"חלק מהתפוקה צפה על פני מים, חלקה האחר שוקע. הסיבה נעוצה בריכוז הגזים הטבועים בחומר. ככל שהריכוז גבוה יותר, כך ישתפרו תכונות הציפה שלו".
"…פליטת הגאזים מהעכוז היא בעלת הרכב כימי דימני, כאשר הערכים הממוצעים הם כ-59% חנקן, 21% מימן 9% דו תחמוצת הפחמן, 7% מתאן ו-4% חמצן. החומר הפעיל בפליטה הוא גז מימן גופריתי. תשומות מזון עשירות בגופרית, ייעזרו ליצור פליטה איכותית יותר".
"רוב הפרטים פולטים כ-14 פעמים ביממה, ובסך-הכל חצי ליטר גז. המין הבוגר רגשית פולט מספר פעמים דומה למין שיודע שהוא צודק, אך הוא עושה זאת באמצעים מעודנים יותר ובסביבה מבוקרת. טמפרטורת הפליטה מגיעה ל-37 מעלות צלזיוס, והיא משתחחרת במהירות של כ-6 מטרים בשניה שהם קצת יותר מ-20 קמ"ש (מהירות של כרכרה מהירה)".
העיתונאים שבין קוראיי בוודאי מבינים על מה אני מדבר.
אלו מכם שרוצים דוגמא ליחסי ציבור כפי נראים במציאות (או ליתר דיוק, איך נראים יחסי ציבור ששווים לתחת), מוזמנים לעקוב אחרי מערכת היח"צ שנעשית למלחמת לבנון. תחליטו בעצמכם אם זה לא נשמע כמו יחסי ציבור לתחת.
