על ליברמן, אחמדינג'אד ופאשיזם

1
כנס הכחשת השואה של אחמדיניג'אד, כצפוי, נתגלה כפארסה. ראיתי בטלוויזיה אחד ממשתתפי הכנס, מסביר בהתרגשות, באנגלית רצוצה במבטא ערבי כבד, ש"צריך לעשות מחקר מדעי וטכנולוגי כדי לבדוק האם השואה התקיימה". מחקר מדעי? ניחא. מחקר טכנולוגי?! מישהו יודע מהו "מחקר טכנולוגי"? ובאיזו טכנולוגיה מצפה רפה השכל הזה שישתמשו במחקר?

2
הכחשת שואה היא לא רק עיסוק בלתי-תקין פוליטית ואסור מבחינה חוקית בהרבה מדינות, אלא גם פרקטיקה א-מדעית בעליל. אף אחד לא מתייחס אליה ברצינות מלבד אנשים שמלכתחילה היו אנטישמיים, שקופצים שמוצאי שלל רב על המכחישים שמעמידים פני מדענים. הנזקים של הכחשת השואה הם מדומים – הבעיה היא לא הכחשת השואה אלא הבורות והאנטישמיות, ושתי אלו קשורות בקשר הדוק לתופעות להן אחראי דווקא המערב הנאור, התקין פוליטית, שזקוק לרפורמה עמוקה לא פחות מהעולם הערבי המפגר והפרימיטיבי בעיניו.

3
אני מסכים עם רוב מה שאומרת בנושא הזה הכוסית, אם כי יש לי גם הסתגויות. אני מסכים שעצם המחשבה שעלינו להצדיק את קיומנו מגלמת בתוכה חשיבה פרימיטיבית. מצד שני, ולמרות שאני חושב שלספר הספרים יש עוד מטרה או שתיים מלבד הצדקת קיומנו, אני ממליץ לכל מי שהקשר בין הלאומיות היהודית לתורה רופף בעיניו לקרוא את הקדמת רש"י לפירוש התורה.

לא נתעמק בזה, רק אומר שרש"י פירש (בשם אביו) שכל ספר בראשית נועד בעצם לייסד את האתוס ה"לאומי" היהודי. התורה, על-פי רש"י, היא ספר שמטרתו להורות לעם ישראל מצוות, ולכן יכולה הייתה לפתוח במעמד הר סיני. מדוע היא פותחת בבריאת העולם? כדי לומר שיש בעולם סדר אלוהי, והזכות של העם היהודי על ארץ-ישראל נובעת ממנו. זה, באמת, על רגל אחת. בכל אופן, רש"י כתב את פירושו לתורה במאה ה-10 לספירה, ולכן הטקסט שלו כשלעצמו מהווה לדעתי חלק מ"זכותנו הטבעית וההיסטורית".

4
הצעת החוק הבזויה של ח"כ אסתרינה טרטרמן, היא מסוג המהלכים שאין להם שום חשיבות כשלעצמם, אבל צריכים להדליק אצלנו נורה אדומה בגלל שהם משקפים מגמה שרוחשת מתחת לפני השטח. טרטמן, שכינתה את שופטי בג"ץ "עבריינים" (כבר הבעתי את דעתי שיש להסיר את חסינותה בשל כך), בעצם מציעה לנו להפוך למדינה אנטי-חוקתית, שבית המחוקקים שלה יכול להעביר כל חוק – גם אם הוא פוגע בזכויות האדם שלכם ושלי. עזבו רגע את ההקשר והבינו את המשמעות הרחבה יותר: אם בג"ץ לא יוכל לפסול חקיקה שמנוגדת לחוקי היסוד, אנחנו עלולים לקום בוקר אחד ולגלות שאנחנו חיים תחת משטר טוטליטרי, או שמדינת ישראל הפכה לתיאוקרטיה (יהודית או איסלמית, מה שתרצו), או שהוציאו אותנו – אתכם, אותי, מה זה משנה – מחוץ לחוק.

5
אני לא מאמין שלב האבן של טרטמן הגה את הרעיון בסערת הרגע כתגובה לפסיקת בג"ץ האחרונה. אני חושב שזה בלון ניסוי שנועד לבדוק האם ניתן לגייס את ההתנגדות הציבורית לאקטיביזם השיפוטי של בג"ץ כדי לחולל מהפך במשטר בישראל. אני חושב שטרטמן פועלת בשליחותו של ליברמן, שבמסמך עיקרי המצע של מפלגתו ערב הבחירות עוד אמר שישראל ביתנו היא מפלגה "יהודית, ציונית ודמוקרטית", ולאחרונה נסוג מהדמוקרטיה רשמית כשאמר "אני רוצה לשמור על צביונה של ישראל כמדינה יהודית וציונית". 

6
יש הבדל גדול בין לומר שארץ-ישראל שייכת לעם ישראל, לבין להגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית אך לא דמוקרטית. "ארץ-ישראל" היא לא ישות מדינית, אלא חלקת אדמה שלעם היהודי יש אליה זיקה דתית, תרבותית ורגשית. כאשר אני, כיהודי, אומר שהארץ הזו שייכת לי, זו לא שייכות של קניין – זה לא כמו שהמכונית שלי שייכת לי. זה כמו שבת הזוג שלי היא "שלי", כיוון שאני אוהב אותה, אבל בשום אופן היא לא שייכת לי. הקניין החומרי ביהדות הוא תמיד זמני – הכל ניתן בהשאלה.

7
מבחינה זו חזונו המדיני של הרצל מתיישב עם ההשקפה הדתית-ציונית של הרב-קוק. מדינת ישראל אמורה הייתה לקום מתוך הסכמה וכוח המגן שלה נועד להיות בדיוק זה – להגן עליה. שמירה על קו כזה הייתה סותמת גם את טענותיהם של נתורי קרתא, שמתבססים על רעיון "שלוש השבועות" כדי לטעון שאין למדינת ישראל זכות קיום. זו גם הסיבה לכך שהשתתפו בכנס הכחשת השואה של אחמדיניג'אד.

8
כלומר, הציונות ההיסטורית הייתה מגמה טבעית של המשך ללאומיות הדתית, אבל לאומנות יהודית אלימה כמו זו שמייצג ליברמן היא לא רק פסולה מוסרית – זוהי מוטאציה, נטע זר שצמח מתוך היהדות. גם הלאומנות הדתית שהתפתחה מתוך תנועתו של הרב-קוק היא בעייתית, אבל הלאומיות החילונית של ליברמן, שהיא פאשיזם טהור, פשוט לא קשורה בכלום ליהדות. בעיני היא גם לא קשורה בדבר לציונות.

9
מדינת ישראל היא ישות לאומית חילונית, ובתור שכזו לא יכולה להיות הצדקה לקיומה אם אינה מתבססת על הערכים הבסיסיים של כבוד האדם – שצורת המשטר היחידה בדורנו שמסוגלת לשרת אותם, בהצלחה מסויימת, היא הדמוקרטיה.

למרות מה שאמרה הכוסית, טכנית, הציונות ומדינת ישראל קמו כפתרון לבעיית היהודים ולא בגלל הזיקה ההיסטורית שלהם לארץ ישראל. כמדינה "יהודית ודמוקרטית", ישראל יכולה לפתור את
בעיית היהודים בלי ליצור בעיות דומות משלה. בלי להפוך למדינה שרודפת את גריה, את המיעוטים שלה, באופן שמנוגד לא רק למוסר אלא גם להלכה היהודית.

10
כבני אדם, יש לנו זכות קיום בלי קשר לשום דבר אחר. אבל זכות הקיום המדינית שלנו או באופן מעשי – יכולתנו לשרוד במסגרת הלאומית הזו – תלויה לחלוטין בקשר הזה שבין יהדות לדמוקרטיה.

יש מי שחושב שצריך לוותר על היהדות ולהישאר עם הדמוקרטיה בלבד. ישעיהו ליבוביץ', שראה את יסודות הפאשיזם בישראל כבר לפני חמישים שנה, נהג לומר על חוק השבות שהוא איננו חוק לא-דמוקרטי משום שהוא חל על אנשים שאינם אזרחי המדינה.

ליברמן מנסה לשנות את המצב הזה, ולוותר לא על המרכיב היהודי אלא על הדמוקרטי. המטרה שלו היא להפוך את ישראל למדינה פאשיסטית לכל דבר – וזה יהיה רע לא רק לתושבים הלא יהודים של המדינה אלא לכולם. למנות את האיש הזה כאחראי על האיום האסטרטגי הנובע לכאורה מפעילותו של אחמדיניג'אד היה גילוי נדיר של טמטום וציניות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

השאר תגובה