ארז אפרתי, מאבטח הרמטכ"ל לשעבר, הורשע היום ונידון ל-8 שנות מאסר על ניסיון לבצע מעשה סדום. מהפרסומים בתקשורת לא לגמרי ברור מה בדיוק כלל הסדר הטיעון עם אפרתי, שנחשד במקור ב"אונס ברוטאלי", ולאחר מכן בניסיון אונס, ניסיון לביצוע מעשה סדום ותקיפה באיומים (כאן). בכל אופן, שמונה שנים זה לא עונש קל, וטוב שהוא לא קל.
אחרי כל הטענות המשונות שהושמעו במהלך משפטו, אני חושב שכדאי להתרכז בציטוט הזה, כדי להיזכר במה מדובר:
"כשהוא התחיל לפוצץ אותי במכות בראש אני כמעט בטוחה שאיבדתי את ההכרה. אמרתי שייקח מה שהוא רוצה, רק שיעזוב אותי. הוא כל הזמן אמר שאני אהיה בשקט אם אני לא רוצה שהוא יהרוג אותי. הוא לא היה מסומם. הוא ידע בדיוק מה שהוא עושה. נראה לי שהוא תיכנן את זה כי הוא עקב אחרי מתחילת החניון".
החוקר: "האם חשת את איבר מינו?"
המתלוננת: "כן, נראה לי שכן".
(מקור: ישראל היום).
אחד הדברים המטרידים בפרשה הזו, הייתה הטענה שעלתה כאילו לא סביר שאפרתי הוא עבריין מין מכיוון שאיננו מתאים לפרופיל של עבריין כזה ולא ביצע שום פשע בעבר. אין "מקרים נוספים".
זה מטריד כי כמו שזה נראה, השיטה העיקרית של משטרת ישראל לגלות "מקרים נוספים" היא לדחוף לפרסום שמו ותמונתו של החשוד בתקשורת. זה הרבה יותר קל מאשר ממש לחקור, ואם יש קורבנות נוספים הם בדרך-כלל יופיעו – או כך הם חושבים. לי זה מזכיר את השיטה העתיקה לזיהוי מכשפות (שורפים או מטביעים אותן – אם הן נשארות בחיים סימן שהן מכשפות).
