"שוקי גלילי SR" (שם זמני), עלה לאוויר במאי 2003 במסגרת פרוייקט רשימות מנוחתו עדן. התקשיתי לבחור לו שם מוצלח, מהרגע הראשון. ובכלל היו ונותרו לו חיים ורצונות משלו. בסוף 2004 הוא אכלס את פרוייקט הטחינה הגדול ששנתיים מאוחר יותר הוביל להקמת חומוס להמונים, פרוייקט משותף של אחי טל ושלי. מאז, טל ואני הקמנו ו/או היינו מעורבים, ביחד או לחוד ובאופן זה או אחר בלמעלה מ-100 בלוגים. אבל הבלוג הזה, "שוקי101" (שם זמני), הגם שעבר אינספור תמורות וטלטלות, נשאר נמל הבית.
אני פריק של השפה העברית וחובב של טכנולוגיה ואוכל, והדרך המקצועית שלי קשורה בעיקר במפגש בין התחומים. במשך כ-15 שנה עסקתי בהם במסגרת עבודה עיתונאית, בעיקר בעיתונות הטכנולוגיה (בידיעות אחרונות, ynet, נענע, כלכליסט, שוקן, netמגזין, PC Magazine, Tom's Hardware ועוד). בשנים האחרונות, כמו הרבה עיתונאים, הגעתי למסקנה שמדובר בתחביב יקר מדי והגיע הזמן למצוא עבודה אמיתית. לכן, הפכתי תחביב אחר למקצוע וכיום אני מתפרנס כיועץ לקידום אתרים אורגני וכל מיני.
בשנות ה-90' (במהלכן גם הייתי סטודנט למדעי המדינה) ערכתי כתריסר ספרי עיון וביוגרפיות, של ועל פוליטיקאים ושחיתות פוליטית. מה שאוהבים לכנות היום "הון שלטון". תמונת המציאות אליה נחשפתי שם (ובעיתונות, וכשכיר במדינת ישראל, וכאזרח המבקש לעמוד על זכויותיו, וכצרכן וכו'), עיצבה מחדש את תפיסת עולמי ופתחה תהליך כואב של התפכחות, שבא לידי ביטוי בבלוג הזה ובמגוון צורות של "אקטיביזם" אינטרנטי, שמכוון לפתח מודעות פוליטית וחברתית ולרתום אותה לעשיית שינוי (ע"ע צדק חברתי).
הבלוג שלי מאכלס בעיקר את הדברים שאני לא יכול או רוצה לפרסם במקומות אחרים, ובכל זמן נתון הוא עוסק בעניינים שמעסיקים אותי – ולא מתיימר ליותר מזה. אני לא מנסה לעמוד בסטנדרטים ספרותיים, עיתונאיים או אקדמיים. אני לא מבטיח להיות תמיד צודק או חכם או מעניין ובטח שלא מתחייב לפרסם כל תגובה שתכתבו, בעיקר אם היא נועדה לעצבן. הכתיבה היא בשבילי לפעמים גם צורה של פורקן, של עיבוד רעיונות או של ניסיון לתקשר עם אנשים ועם המציאות טוב יותר. לפעמים אני משנה את דעתי. לפעמים אני משנה את השם של הבלוג. פעם אחת גם נאלצתי לשנות כתובת. אז אם הגעתם לכאן בטעות ולא נהניתם, זה לא צריך להיות קשה מדי לא לחזור.
עוד דברים שלי ועליי ברשת:
הגולשים יקבעו את תוצאות הבחירות טור ב-ynet, האתר שבו אני כותב כתבתי הכי הרבה.
זן ואמנות אחזקת המקלדת, נענע 10. טור שבועי שפרסמתי במהלך 2004 ומאד חיבבתי.
במה חדשה דברים שכתבתי בשנות התשעים.
Whois שוקי גלילי ביקורות מוזיקה באתר השרת העיוור.
השאלון עם שוקי גלילי באתר של סיני גז.
הדף שלי במגזין אלקטרו.
כותרות-משנה קודמות של הבלוג (היו עוד רבות): "הצבעה היא מפלטו האחרון כמעט של האימפוטנט הפוליטי. המפלט האחרון הוא כמובן השתתפות בסקר" (ניל פוסטמן, "בידור עד מוות); "הבעיה היא לא עם האנשים שלא יודעים. היא עם האנשים שלא רוצים לדעת"; "ניצולי השואה עדיין מחכים ל-86 השקלים המחורבנים שהבטיח להם אולמרט"; "דיסלצקיה זה לא דבר לצחוק ממנו."
